הפרויקטור אצלכם בארגון

הפרויקטור אצלכם בארגון

הפרויקטור המפורסם במדינה , הפרופסור רוני גמזו, לא לבד. משבר הקורונה, שפוקד את עולם העסקי והכלכלי בכל העולם מצריך את העסקים לבצע שינויים גדולים ובעיקר מהירים אשר חייבים להשתנות עם המציאות העסקית החדשה וחוסר הודאות. שינויים באופן העבודה, בסביבת העבודה וכתוצאה מכך בטווח הארוך ב DNA של הארגון.  כך נולד לאחרונה תפקיד חדש בארגונים: הפרויקטור.

עד היום כולנו התרגלנו למבנה ארגוני מוגדר, כאשר יש אדם אחד החולש על הכל והוא המנכ"ל. מתחתיו כל סמנכ"ל אחראי לאגף שלו.  לאחרונה נוצר תפקיד חדש בארגונים והוא חולש על כל המחלקות – תפקיד חוצה ארגון, "הפרויקטור", תפקיד בכיר של מקבל החלטות שהוא צומת שבין משאבי אנוש לבין IT לבין הסמנכ"לים האחרים וכמובן לבין המנכ"ל, שתפקידו לתכלל את כל הנושא של עבודה מהבית.

עד לא מזמן, ההסתכלות על שינוי בתוך ארגונים היתה הסתכלות פרויקטלית וגם לא מאד תכופה.  גודל השינוי היה תוצאה של גודל המשימה. בדרך כלל כדי ששינוי יהיה מוצלח הוא נוהל על ידי מנהל וצוות היגוי ייעודי לשינוי.  האדם שנבחר לנהל את השינוי היה חייב להיות בכיר ואחד שדעתו נחשבת על מנת שהשינוי יוטמע בהצלחה. לעיתים מי שעומד בראש צוות השינוי הוא  המנכ״ל.

והנה בחודשים האחרונים המציאות השתנתה במהירות מסחררת. הזמנים של היום משלבים אתגרים גדולים שמחייבים ארגונים לעשות שינויים גדולים  ובקצב מהיר. הסתגלות תוך כדי תנועה.

כפי שזה נראה העבודה ההיברידית היא כאן כדי להישאר וכעת נשאר לנהל את השינוי הגדול הזה על מנת שהארגון יעמוד במשימותיו.

לאחרונה אנחנו פוגשות בארגונים גדולים תפקיד חדש ״האחראי על העבודה מהבית״. תפקיד חוצה ארגון שבאחריותו לסנכרן את ובין כל חלקי הארגון.

בעל התפקיד נוכח בכל  ישיבה שקשורה לעבודה מהבית ללא קשר לתכנים.

המפגש הראשוני עם "הממונה על העבודה מהבית"-.הפרויקטור"  היה פחות טבעי  ונשאלה השאלה  למה צריך? אגב, בדיוק כמו השאלה  למה צריך את פרופסור גמזו, הפרויקטור הלאומי לקורונה.

עבודה היברדית מצריכה חשיבה חדשה ומחייבת את העובדים ובעיקר את המנהלים לעשות שינוי תפיסתי בהקשר של היררכיה ארגונית, תארים או סטטוסים. השינוי המשמעותי מתבטא בהסתכלות ארגונית מחודשת, רחבה יותר השמה דגש על כישורים וביצועים ופחות על היררכיות.

השטחת הארגון ובנייה של  צוותי משימה קטנים והטרוגניים שמסוגלים לקבל החלטות ולנוע בצורה מהירה.

יש ערך רב בתפקיד שכזה משני טעמים מרכזיים:

  • רמת העומס הארגוני הגדול שמאפיין היום כל יחידה ארגונית ויש קושי לפנות זמן לחשיבה חדשה.
  • הקושי שלנו כאנשים להסתכל על הארגון בצורה חדשה ורחבה מזו שהורגלנו אליה. חשיבה נטולת גבולות והיררכיות.

"הפרויקטור" צריך להכיר את אופי החברה והאתגרים איתם מתמודדת ובשיתוף פעולה עם הגורמים הארגונים הרלוונטים לפעול לאיתור וליישום הפתרונות המתאימים.

מהכרות עם ארגונים אני מאמינה שעל אף שצפויים קשיים בקבלה של גורם שכזה בעיקר סביב שאלת האחריות והסמכות, מה שיכריע הוא הבחירה באדם הנכון למשימה, התקשורת הארגונית והגישה של המנהלים.

אישיותו של הפרויקטור היא בעלת ערך מכריע ביכולתו להוביל את השינוי בהצלחה. חשוב שהאדם יהיה בעל יכולת להוביל צוותי עבודה, ליצר אמון בינו ובין חברי הצוות המוביל, שידע לפעול מתוך גישה משתפת בשקיפות ובאותנטיות ויהיה בעל סקרנות אמיתית לחקור את השוק, להכיר את הפתרונות הקיימים ולהיות בעל היכולת ליישמם.

לתקשר, לתקשר, לתקשר- מצד הארגון חשוב לתקשר את המהלך, את המטרות שלו ואת הרווחים שהארגון יפיק. תקשורת רציפה בתדירות קבועה. יש משמעות לתקשור ההשגים והיעדים בפרקי זמן קבועים.

המנהלים בארגון- המנהלים הם הגנרטור של כל שינוי ארגוני, ככל שהם יהיו רתומים יותר ומקבלים יותר כך סיכויי המהלך להצליח גדלים. הארגון צריך להשקיע בשינויים הנדרשים במטרה להטמיע ערכים של גמישות, הקשבה, גישה פחות טריטוריאלית ויותר אינטרדיספלינרית.

כשההובלה נמצאת במקום אחד חוצה מחלקות, נטול אג׳נדות ומבנים מחלקתיים גדלה היכולת ליישם את ההחלטות באופן מהיר כמתבקש מהתקופה.

מוזמנים לפנות אלינו להתייעצות והכוונה

מאת:

אילי זינגר

מנכ"ל משותף

WfH  ארגונים עובדים מהבית

השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.